גזר דין בתיק ת"פ 040256/04

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של יבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה"), לאחר שביום 31.8.04 הגיע ארצה בטיסת אל-על שיצאה מציריך, כשהוא מחזיק ברשותו מזוודה בעלת תחתית כפולה ובתוכה שלוש אריזות שהכילו 38,883 טבליות של סם מסוכן מסוג אקסטזי.

התובעת המלומדת, עו"ד רובינפלד, טענה לעונש הנמדד במספר רב של שנות מאסר. התובעת בלמדנותה עמדה על החומרה המובנית בעבירה בה הורשע הנאשם.

מנגד, טענה הסניגורית המלומדת, עו"ד גבאי-מנדלמן, לעונש שונה. הסניגורית סקרה נסיבותיו האישיות של הנאשם, ודרך  התגלגלותו לביצוע העבירה. ענין לנו בבן אדם שהינו בעיקרו איש משפחה מסור, בן למשפחה נורמטיבית שנפל ל"מחלת ההימורים". "מחלה" זו השקיעה אותו בחובות כבדים פעם אחר פעם. משפחתו החמה והתומכת התגייסה וסייעה לו לצאת מחובותיו ולהשתקם מ"מחלת ההימורים". בעת האחרונה חזר לסורו, ומשנפל לחובות (ראה ס/1-ס/5) והנושים הפעילו כוחם  כלפיו, נתפתה לבצע העבירה של יבוא הסם.

מדובר בבן אדם חיובי ביסודו הזועק לחבל הצלה. משפחתו החמה והעוטפת סביבו, מוכנה לעשות כל על מנת לסייע ולהרימו מתחתיות.

אליבא דסניגורית,  ראוי לו לבית המשפט לבכר את שורת הרחמים על פני מיצוי הדין, ולגזור לנאשם עונש מתון ומדוד.

הסניגורית בלמדנותה היטיבה לתאר דרך חייו של הנאשם, מזערה את עברו הפלילי, ומשהנאשם בדברו האחרון ביטא את חרטתו, זו נשמעה כבאה ממעקי תוכו, ממעמקי ליבו. ניכר בנאשם כי מכיר הוא היטב גודל כשלונו, ובחרפה שהוטבעה בו ובמשפחתו.

תסקיר שירות המבחן מתיישב עם תאורה של הסניגורית המלומדת.

התסקיר מציין את המצוקה אליה נקלע הנאשם קודם ביצוע העבירה. הנאשם כיום, בשהותו מאחורי החומות,  מטפל ב"מחלתו" על מנת לצאת ממעגל התמכרותו.

הסניגורית המלומדת, תמכה דבריה באסופת אסמכתאות בהן נגזרו עונשי מאסר מתונים יחסית. [ראה ת.פ. (ת"א) 16/98 מיום 22.3.98; תפ"ח (ת"א) 40174/99 מיום 20.7.99; תפ"ח 40148/00 מיום 26.2.01; ת.פ. 40221/02 מיום 19.1.03].

דבריה הנכבדים של הסניגורית המלומדת, לנגד עיני.

עם זאת, ראוי לזכור במה הורשע הנאשם. הנאשם הורשע בעבירת ייבוא סמים, כמות של עשרות אלפי כדורי אקסטזי, שבכוחם להרעיל נפשם וגופם של צעירים ומבוגרים.

הסניגורית הדגישה, שלא בהסכמת המדינה, כי חלקו של הנאשם היה כשל בלדר ולא יותר.  גם אם אניח לטובת הנאשם, כי לא הוא הוא העבריין העיקרי "בעל המאה", היבואן, שיזם וביצע את עיסקת הסם. אלא, אך חוליה בשרשרת הבאת הסם והפצתו, אחריותו עדיין רבה וכבדה.

בית המשפט מצווה להשית עונשים קשים שיהא בהם כדי לגדוע ולשרש מארץ חוליות וזרועות יבוא הסם והפצתו. בוודאי, להרתיע עבריינים בכוח מלהתקרב לאותו בור רוחש שקצי סמים. 

המלחמה בנגע הסמים - הינה מלחמה קשה. על בתי המשפט לתרום חלקם בהתמודדות עם נגע זה שפשה במקומותינו, נגע שבכוחו למוטט אושיות חברה ומשפחה. הסמים זורים את תרעלתם סביבם ומותירים את המשתמשים  ממוכרים וחולים. כשהסמים דוחקים בגופם - אין כוח שיעצרם לבצע מעשי פשע ולהטיל חיתתם על הציבור שסביבם.

סוחרי הסמים גורפים הון עתק לכיסם, הון שמקורותיו שחורים משחור, הון זמין המוזרם למימון עיסקאות פליליות מפוקפקות, כאלה או אחרות.

בית המשפט העליון חזר וקבע לא פעם את הצורך  להטיל עונשים משמעותיים. בקביעת עונשם של עברייני סמים, ציווה בית המשפט העליון, יש להתחשב בעיקר בחומרת העבירה ובצרכי ההרתעה. בעבירות סמים נסוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו. ובלשון כב' השופט חשין: (ע"פ 6029/03 ניתן ביום 9.2.04)

"חומרה, חומרה, חומרה - זו חייבת שתהא דרכו של בית המשפט".

ובהמשך: "לביעור נגע הסמים אין די בריטוריקה. נדרשים אנו למעשים של ממש. חובה היא המוטלת על בית המשפט להעלות את תרומתו למלחמתה של החברה במשחיתיה".

בע"פ 3759/03 ניתן ביום 19.2.04 קבע כב' השופט ג'ובראן, בין היתר, את הפרמטרים הראויים לבחינה: א. תפקידם ומעמדם של הנאשמים בהיררכיה העבריינית.ב. כמות הסמים ומספר העיסקאות בהם נטלו חלק. ג. שיתוף או אי שיתוף הפעולה מצד הנאשמים. לענין הנסיבות האישיות של הנאשם, קבע השופט: